Kilayim
Daf 6a
משנה: כָּל סְאָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ רוֹבַע זֶרַע מִמִּין אַחֵר יְמָעֵט. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יָבוֹר בֵּין מִמִּין אֶחָד בֵּין מִשְּׁנֵי מִינִין. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא מִמִּין אֶחָד. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים כָּל שֶׁהוּא כִלְאַיִם בִּסְאָה מִצְטָרֵף לְרוֹבַע. בְּמַה דְּבָרִים אֲמוּרִים תְּבוּאָה בִתְבוּאָה וְקִטְנִית בְּקִטְנִית תְּבוּאָה בְקִטְנִית וְקִטְנִית בִּתְבוּאָה. בֶּאֱמֶת אָֽמְרוּ זֵירְעוֹנֵי גִינָּה שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין מִצְטָֽרְפִין אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בְּנוֹפֵל לְבֵית סְאָה. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן כְּשֵׁם שֶׁאָֽמְרוּ לְהַחֲמִיר אַף לְהָקֵל. הַפִּשְׁתָּן בִּתְבוּאָה מִצְטָרֶפֶת אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה 6a בְּנוֹפֵל לְבֵית סְאָה.
Traduction
Lorsque dans la mesure d’un saa (48)Baba (Batra 94a), (Moed Qatan 6a). il se trouve un quart de cab (ou 24e de saa) d’une autre espèce, il faut rendre cette dernière partie proportionnellement plus petite (avant de semer). Selon R. Yossé, il vaut mieux la trier et l’éliminer, qu’il s’agisse du mélange d’une espèce ou de deux. Selon R. Simon, cela ne s’applique qu’à une espèce (49)L'on ne suppose pas l'addition d'une autre espèce, pour compléter l'interdiction du quart du cab.. Selon les autres sages, on associe au quart du cab tout ce qui est étranger au saa (50)C'est-à-dire, par contre on ne lui associe pas un élément qu'il ne serait pas défendu de joindre à la majeure partie du saa, et en ce cas, ce serait permis. (et c’est interdit dans ce cas seul). Reprise. Dans quelles conditions faut-il diminuer la part étrangère ? Lorsqu’il s’agit de 2 espèces de blé, ou de 2 légumes secs divers, ou de blé mêlé au légume. Par contre, il a été établi positivement que, pour les semences de jardin, non comestibles, elles sont considérées comme jointes aux hétérogènes, dès qu’il est tombé un 24e de saa dans un champ pouvant fournir une moisson d’un saa. R. Simon dit : de même que cette règle s’applique à l’aggravation, de même elle a un but d’allégement (sous d’autres rapports); car, s’il tombe au milieu du blé un peu de graine de lin (bien qu’il lui faille un espace plus étendu), on la considère aussi compte jointe à l’hétérogène dès qu’il est tombé un 24e de saa dans un champ pouvant fournir une moisson d’un saa.
Pnei Moshe non traduit
מתני' כל סאה שיש בה רובע זרע ממין אחר ימעט. שנתערב רובע הקב זרע בתוך סאה של מין אחר שהוא אחד מכ''ד שהסאה ו' קבין אסור לזרוע המעורב הזה עד שימעט מזה השיעור והיינו או שימעט מן הרובע או שיוסיף על הסאה בכדי שלא יהא בה אחד מכ''ד ממין אחר:
ר' יוסי אומר יבור. את כל הרובע דמכיון שהתחיל למעט ולבור אם לא יסיר כלו מחזי כמקיים כלאים וכשהוא בתחלה פחות מרובע בסאה מודה ר' יוסי דשרי ואין הלכה כר' יוסי:
בין ממין אחד. בין שאותו הרובע הוא ממין אחד בין שהוא מכמה מינין צריך למעט:
לא אמרו אלא ממין אחד. דס''ל אין שני מינין מצטרפין לשיעור רובע:
כל שהוא כלאים בסאה מצטרף לרובע. איכא בין חכמים לת''ק כגון סאה של שעורים שנתערב בה רובע של שבולת שועל עם כוסמין דלת''ק צריך למעט ולחכמים אין צריך למעט לפי שהשבולת שועל אינו כלאים עם השעורים ואינו מצטרף עם הכוסמין לשיעור רובע לבית סאה והלכה כחכמים:
מתני' בד''א. הא דאמרן דרובע מין אחר לסאה ימעט דוקא תבואה במין תבואה או בקטנית וכן קטנית במין אחר קטנית או במין תבואה:
באמת אמרו זרעוני גינה שאינן נאכלין. שנתערבו בתבואה או בקטנית:
מצטרפין אחד מכ''ד בנופל לבית סאה. כלומר שמשערין כמה הוא מאותן זרעונין שנופל מהן למקום שזורעין סאה של חטים וכדפרישית לעיל דמפרש בגמרא כגון קב וחצי קב כלומר שיש מזרעוני גינה שבבית סאה זורעין מהן קב לפי שהן דקין וא''כ חלק א' מכ''ד לקב והוא כביצה אוסר וצריך למעט. ויש מהזרעונים שהן דקין ביותר ובחצי קב מהן זורעין להבית סאה וחלק אחד מכ''ד לחצי קב והוא כחצי ביצה אוסר וצריך למעט:
כשם שאמרו להחמיר. דזרעונים דקין אוסרין בשיעור מועט כך אף להקל דזרעונים גסים שצריך לזרוע הרבה מהן בבית סאה אינן אוסרין בסאה חטים אלא באחד מכ''ד בנופל מהן לבית סאה כגון זרע פשתן שצריך שלש סאין מהן בבית סאה של חטין ולפיכך הפשתן בתבואה מצטרף אחד מכ''ד בנופל מהן לבית סאה שאם נתערב מהן שלשה רבעי קבין בסאה תבואה והוא אחד מכ''ד בנופל מהן לבית סאה אז הוא דאוסר וצריך למעט והכי אמרינן בגמ':
הלכה: אֲנָן תַּנִּינָן שֶׁיֵּשׁ בָּהּ. אִית תַּנָּיֵי תַּנֵּי שֶׁנָּפַל לְתוֹכָהּ. אָמַר רִבִּי מָנָא מָאן דְּאָמַר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. מָאן דְּאָמַר שֶׁנָּפַל לְתוֹכָהּ אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן בֵּין כְּמָאן דְּאָמַר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּין כְּמָאן דְּאָמַר שֶׁנָּפַל לְתוֹכָהּ אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. מַי כְדוֹן מָאן דְּאָמַר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בְּתָלוּשׁ. מָאן דְּאָמַר שֶׁנָּפַל לְתוֹכָהּ בִּמְחוּבָּר.
Traduction
Aux termes de la Mishna, il est question du cas où le quart de cab se trouve dans la mesure d’un saa (et forme cette mesure en total); selon une autre version, ledit quart serait tombé dans le saa (et serait en excédant d’un 25e). Voici, dit R. Mena, quelle en serait la conséquence: d’après l’avis exprimé dans la Mishna, l’excédant serait un 24e; d’après l’autre version, ce serait un 25e(ce qui dispenserait du devoir d’éliminer l’élément étranger). Selon R. Yossé bar Aboun, il ne s’agit selon les 2 versions que d’un 24e (ledit quart fait partie intégrante du saa). Mais alors en quoi diffèrent-elles? Selon la Mishna, il s’agit du cas où la 2e espèce se trouve dans du blé coupé et a été mêlée à ce blé de plein gré (mais, au moment de semer, on les diminue); d’après l’autre version, il s’agit du cas où le dit quart est tombé dans un champ ensemencé (et dont tout le produit a été moissonné d’un coup).
Pnei Moshe non traduit
גמ' אנן תנינן. במתני' שיש בה ואית תניי תני סאה שנפלה לתוכה רובע זרע ממין חחר:
א''ר מנא. דהני תרתי נוסחי פליגי לדינא דמ''ד שיש בה משמע באותה סאה יש בה רובע ממין אחד ובין הכל הואי סאה וא''כ השיעור הוא אחד מעשרים וארבעה כ''ג רבעים ממין זה ורובע אחד ממין אחר ומ''ד שנפל לתוכה משמע שיש כאן סאה שלימה ונפל לתוכה רובע אחד ממין אחר והרי בין הכל כ''ה רבעים וא''כ משערינן באחד מכ''ה ממין אחר שצריך למעט:
א''ר יוסי בר' בון. דלא היא דל''פ כלל ובין למר ובין למר באחד מכ''ד משערינן אלא דמאן דמתני שיש בה. מיירי שנתערב בה בתלוש דשייכא לישנא שיש בה בזרע בית סאה יש בה רובע זרע ממין אחר ולמ''ד שנפל לתוכה מיירי במחובר כלומר שנפל לתוכה קודם שזרע ולא ידע והרי גדלו במחובר בבית סאה רובע ממין אחר וצריך למעט:
מַה נָן קַייָמִין. אִם בְּמִתְכַּוֵּין לְזֶרַע אֲפִילוּ חִטָּה אַחַת אָסוּר. אִם לְעָרֵב אֲפִילוּ כָּל שֶׁהוּא אָסוּר לְעָרֵב. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אַבָּא בַּר חִייָא בְשֵׁם רַב הַבּוֹרֵר צְרוֹרוֹת מִתּוֹךְ כֵּירִיּוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ חִיטִּין יָפוֹת תַּחְתֵּיהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁהוּא אָסוּר לְעָרֵב. אִם אָמַר אַתְּ שֶׁמּוּתָּר לְעָרֵב לָמָּה לִי חִיטִּין יָפוֹת תַּחְתֵּיהֶן.
Traduction
Comment se peut-il (d’après celui qui dit qu’il s’agit d’un mélange de blé coupé) que ce soit autorisé? N’est-il pas défendu, si l’on a l’intention de semer, d’y ajouter un seul grain de froment? Et s’il s’agit d’un simple mélange, n’est-il pas défendu, quelque faible que soit la part mêlée? Or, R. Jacob bar Aha père de R. Hiya n’a-t-il pas dit, au nom de Rav (51)''Voir (Baba Batra 6, 1) (15b); Babli, ibid 93b.'', que celui qui trie les mottes de terres ou cailloux d’un monceau de blé en le vendant à son prochain, doit leur substituer, pour compléter la mesure, de beaux froments; cela prouve, ajoute R. Yossé, qu’il n’est pas permis d’y joindre une espèce étrangère, sans quoi on ne parlerait pas de beaux froments.
Pnei Moshe non traduit
מה אנן קיימין. האי תערובות רובע דקתני היכי דמי אם במתכוין לזרוע אותה הסאה שיש בה ממין אחר אפי' חטה אחת אסור לזרוע עם מין אחר דאם יודע שיש כאן כלאים ונראה המין אחר היאך קתני ימעט דמשמע אם ממעט מותר לזורעה כמות שהיא כלאים:
אם לערב. וכן אם רוצה לערב לכתחילה מין אחר בזרע פשיטא דאסור לערב אפי' כל שהוא ומאי ימעט דקתני:
ר' יעקב וכו'. הא דרבי יעקב איתמר בריש פרק המוכר פירות לחבירו ומייתי ליה הכא לראיה דאסור לערב לכתחילה ממין אחר אפי' במקח וממכר ומכ''ש לענין איסור:
הבורר צרורות. דהתם תנינן המוכר פירות לחבירו ה''ז מקבל עליו רובע טינופת לבית סאה לפי שדרך הפירות בכך וצריך הלוקח לקבל עליו רובע פסולת לבית סאה וזה שבירר הצרורות והעפרורית מתוך כריו של חבירו חייב להעמיד לו חטים יפות תחתיהן כפי הערך שבירר הצרורות מפני שהפסיד והפחיתו במדה שהיה יכול למוכרה כך והלוקח היה צריך לקבל רובע לסאה ועכשיו אינו יכול להחזירן לתוך הכרי דהוי כמערב לכתחילה פסולת בחטים וכדמסיק ר' יוסי זאת אומרת שאסור לערב לכתחילה פסולת בחטים דאם אומר את שמותר לערב א''כ אמאי משלם לו חטים יפות תחתיהן יחזיר את הפסולת כמו שהיו בתחלה אלמא דאסור לערב במו''מ ומכ''ש כאן באיסור כלאים ואכתי לא משני הש''ס הקושיא עד לקמן ואיידי דאיירי בדינא דמקח וממכר מסיק להא דלקמיה ולבתר משני לקושיין:
מָכַר לוֹ חִיטִּין יָפוֹת וְנִמְצְאוּ בְּרוּרוֹת. מַהוּ שֶׁיְּנַכֶּה לוֹ דְּמֵי אוֹתוֹ הָרוֹבַע. מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין אָֽמְרִין אֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ דְּמֵי אוֹתוֹ הָרוֹבַע. דְּאָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא אַבָּא בַּר חִייָא בְשֵׁם רַב הַבּוֹרֵר צְרוֹרוֹת מִתּוֹךְ חִיטִּין שֶׁל חֲבֵירוֹ חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ חִיטִּין יָפוֹת תַּחְתֵּיהֶן. בִּירֵר רוֹבַע אֶחָד וּמֶחֱצָה מַהוּ שֶׁיְּנַכֶּה לוֹ דְמֵי אוֹתוֹ הָרוֹבַע. רִבִּי חִינְנָא וְרִבִּי מָנָא. רִבִּי חִינְנָא אָמַר מְנַכֶּה לוֹ. רִבִי מָנָא אָמַר אֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ. דְּהוּא אָמַר לֵיהּ אִילּוּ יְהַבְתּוּן לִי הֲוֵינָא צְרַר לוֹן בְּסִירְקִי מַה דַהֲוָה זְבוּנָה חֲמִי הוּא זְבַן.
Traduction
De même, si quelqu’un a vendu de beaux froments et qu’ils se trouvent bien triés de tout corps étranger, le vendeur devra-t-il restituer à l’acquéreur le montant de ce qu’il faut pour compléter la mesure? (ou ne doit-il rien, parce qu’il s’agit d’une vente où l’on n’a traité que des produits triés)? Les paroles mêmes des rabbins indiquent que l’on ne restitue pas cette différence, puisque R. Jacob bar Aha, père de R. Hiya dit au nom de Rav que celui qui trie les cailloux du blé qu’il vend à son prochain doit, pour compléter la mesure, leurs substituer de beaux froments; si l’acquéreur a trié un quart et demi (52)Cette demie, il va sans dire, est due à l'acquéreur, dont la perte ne peut pas dépasser un quart de cab., quelle est la règle adoptée pour ce quart? (Le vendeur devra-t-il, puisque le triage est fait, en rembourser le montant? ou en est-il dispensé)? Les avis de R. Hinena et de R. Mena à ce sujet sont les suivants: selon le premier, le vendeur devra rembourser (puisque dans l’hypothèse qu’il y en ait davantage, l’acquéreur a trié les cailloux, le vendeur doit le tout); d’après les second, ce n’est pas dû, car le vendeur dit à l’acquéreur; si tu me les avais cédés, je les aurais enveloppés d’une belle étoffe et emportés (sans autre examen), car ce que l’acquéreur aurait vu en fait de marchandise, il l’eût acheté (sans être trop méticuleux).
Pnei Moshe non traduit
מכר לו חטין יפות. סתם ולא אמר לו ברורות דהדין הוא דלעולם צריך הלוקח לקבל עליו רובע טינופות בית סאה שכך הוא דרך המוכר אפילו אמר לו יפות ואם נמצאו אח''כ ברורות מן הטנופות מהו שינכה לו המוכר להלוקח דמי אותו הרובע כלומר שצריך שישלם לו דמי אותו הרובע יותר מכדי המקח שהרי היה צריך לקבל עליו רובע טנופת לסאה ועכשיו ברורות הן:
מיליהון דרבנן אמרין. ממיליהון דרבנן דלעיל דאמרין הבורר צרורות וכו' ש''מ דאינו מנכה לו דמי אותו הרובע שהרי אחר שבירר המוכר מן הטנופת היה אסור לו להחזיר אותו לתוך הכרי כדלעיל וא''כ מה שבירר בירר ואינו מחשב ללוקח דמי אותו הרובע:
בירר רובע אחד ומחצה. כגון שהיה הטנופת יותר מרובע לסאה ומה שהוא יותר משיעור הזה אין הלוקח צריך לקבל והתחיל הלוקח לברור היותר ובירר גם להרובע:
מהו שינכה לו דמי אותו הרובע. מי אמרינן דהואיל והתחיל לברר מברר הוא את הכל וא''צ לקבל כלום ומנכה לו דמי אותו הרובע כלומר שאין המוכר מחשב לו דמי הרובע לפי שצריך ליתן לו עכשיו הכל ברורות או דילמא מכיון שרובע צריך הוא לקבל לא היה לו לברור כ''א מה שהוא יותר מרובע וא''כ אינו מנכה לו דמי הרובע אלא המוכר מחשב לו וצריך הלוקח לשלם דמי אותו הרובע ופליגי בה ר' חיננא ור' מנא:
ר' מנא אומר אינו מנכה לו. וצריך הלוקח לשלם להמוכר דמי הרובע דהוא אמר לו להלוקח אילו יהבתון לי כלומר אילו הנחתו להרובע והיית מחזיר לי החטים עם אותו הרובע לא הייתי מפסיד כלום:
הוינא צריר לון בסירקי או בסידקי. והוא חנות שמוכרין בו תבואה כלומר אני הייתי מחזיק אותן בחנות שלי למוכרן כך ומה דהוי זבונה חמי הוא זבן מה שהלוקח רואה הוא לוקח דרובע מיהת צריך הוא לקבל:
Kilayim
Daf 6b
אֶלָּא כְשֶׁנִּתְעָֽרְבוּ דֶּרֶךְ מַכְנֵס. וְהָא תַנִּינָן בֶּאֱמֶת אָֽמְרוּ זֵירְעוֹנֵי גִינָּה שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין מִצְטָֽרְפִין אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. בְּנוֹפֵל לְבֵית סְאָה. וְתַנֵּי עֲלָהּ בְּגִין קַב וַחֲצִי קַב. וְאֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֲצִי קַב טָב 6b הוּא כְּלוּם. עַד כָּאן חָשׁוּ לְמַרְאִית הָעַיִן. מִיכַּן וְאֵילַךְ לֹא חָשׁוּ לְמַרְאִית הָעַיִן.
Traduction
Mais il reste la question précitée: comment se peut-il, s’il s’agit du blé coupé, que l’on soit autorisé à l’avoir mêlé? Il se peut, fut-il répondu, que le mélange ait eu lieu lors de la mise en grange; et l’on s’en aperçoit au moment de semer. N’a-t-on pas enseigné (§ 2): ''il a été établi que les semences de jardin non comestibles sont considérées comme jointes aux hétérogènes dès qu’il est tombé un 24e dans la quantité servant à ensemencer un champ de la contenance d’un saa?'' C’est à ce sujet qu’il a été dit: il s’agit du cas où, pour avoir un saa, on sème un cab et demi. Se peut-il qu’un 24e par rapport à un demi cab soit considéré comme quelque chose? (comment n’est-ce pas annulé, puisque la Mishna ne tient compte pour les mélanges que d’un quart de cab au moins)? C’est que, pour les semailles, on se règle d’après ce qui est visible; et lorsqu’il y aurait une partie de champ ensemencée visiblement hétérogène, il faut en tenir compte; sans quoi, non.
Pnei Moshe non traduit
אלא בשנתערבו דרך מכנס. אקושיא דלעיל מהדר והואיל דאיירי בדיני מוכר הוה מפסיק לה בהני בעיי והשתא משני להקושיא דמה אנן קיימין דהא אסור לערב לכתתילה לזרוע כלאים אלא דהכא מיירי בשנתערבו לו דרך מכנס כשכינס את תבואתו מן השדה נתערבו מעצמן זה עם זה והלכך לא החמירו בו חכמים אלא עד אחד מכ''ד לסאה:
והא תנינן. ופריך הש''ס על האי שיעורא והא תנינן במתני' דלקמן באמת אמרו וכו' ותני עלה בברייתא כמה הוא השיעור שנופל מהן לבית סאה כגון קב וחצי קב כלומר יש מזרעוני הגנה שבמקום שזורעים בו סאה של חטים והוא חמשים אמה על חמשים וזהו הנקרא בית סאה כשזורעים בו זרעוני גנה אינו אלא קב לפי שהן דקין ובקב מהן יש בו כדי לזרוע מקום שזורעים בו סאה של חטים ויש מזרעוני גנה שהן יותר דקין ובחצי קב מהן יש בו כדי לזרוע בית סאה:
ואחד מכ''ד לחצי קב טב הוא כלום. בתמיה וכי מה חשוב הוא חלק אחד מכ''ד לחצי קב שאינו אלא כחצי ביצה ולמה חששו בשיעור מועט כזה:
עד כאן חשו למראית העין. כלומר דמשני אין דודאי חששו בשיעור כזה מפני מראית העין דעדיין ניכר הוא בשיש בו אחד מכ''ד ממין אחר ומיחזו כלאים מכאן ואילך כשהוא פחות מאחד מכ''ד לא חששו למראית עין דשוב אינו ניכר כל כך:
יְמָעֵט. כְּאֵי זֶה צַד הוּא מְמָעֵט אוֹ פּוֹחֵת מִן הָרוֹבַע אוֹ מוֹסִיף עַל הַסְּאָה. לֹא כֶן אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כָּל הָאִיסּוּרִין שֶׁרִיבָה עֲלֵיהֶן שׁוֹגֵג מוּתָּר מֵזִיד אָסוּר. תַּמָּן אַתְּ מַרְבֶּה לְבַטֵּל אִיסּוּר תּוֹרָה. בְּרַם הָכָא אַתְּ מַרְבֶּה לְבַטֵּל מִפְּנֵי מַרְאִית עַיִן.
Traduction
S’il y a un quart, est-il dit, il faut le diminuer. Comment? Soit en réduisant le quart de cab étranger, soit en augmentant le saa. Mais R. Yohanan n’a-t-il pas dit, par l’organe de R. Abahou, que toute chose interdite par la loi est permise si elle est involontaire, et défendue si elle est intentionnelle? C’est que là il s’agit en général des défenses légales (ou morales); ici, il est question de ce qui est visible (matériel).
Pnei Moshe non traduit
ימעט. דקתני במתני' ומפרש כיצד הוא ממעטו:
או פוחת. מן אותו מין הרובע או מוסיף על מין הסאה בכדי שיתמעט הרובע מחלק אחד מכ''ד:
לא כן א''ר יוחנן. ר' אבהו בשם ר' יוחנן. כלומר ואמרי לה דר' אבהו אמר הכי בשם ר' יוחנן והכי גריס לה לקמן בסוף פ''ה דתרומות דכל האיסורין שריבה עליהן שוגג מותר מזיד אסור והיאך אמרינן הכא דלכתחילה ימעט האיסור ומשני תמן את מרבה לבטל איסור תורה ובהא הוא דקאמר ר' יוחנן דאסור לבטל האיסור לכתחילה:
ברם הכא את מרבה לבטל דבר שאינו אסור אלא מפני מראית העין. וזה מותר אפי' לכתחילה דהם אמרו והם אמרו:
רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר יְבָרֵר. מַה טַעְמָא דְּרִבִּי יוֹסֵי. מִכֵּיוָן שֶׁהִתְחִיל בְּרוֹבַע צָרִיךְ לְהַשְׁלִים אֶת כָּל הָרוֹבַע. מוֹדֵי רִבִּי יוֹסֵי שֶׁאִם הָיָה שָׁם פָּחוֹת מִן הָרוֹבַע מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה אֵינוֹ זָקוּק לוֹ. הֵיךְ עֲבִידָה. הָיָה שָׁם רוֹבַע אֶחָד מִשְּׁנֵי מִינִין בּוֹרֵר מִין אֶחָד וְדַיוֹ אוֹ צָרִיךְ לָבוּר אֶת כּוּלּוֹ.
Traduction
Selon R. Yossé, est-il dit dans la Mishna, il faut trier l’élément étranger et l’éliminer. Quel est le motif de R. Yossé? C’est que, dit-il, du moment que l’on a commencé à tenir compte d’un quart de cab, il faut le compléter (en le retirant du saa). Mais R. Yossé reconnaît que, si dès la première heure, il y avait moins d’un quart de cab, on considère cet élément comme annulé dans le tout, et il n’est pas besoin de le trier. Comment est-ce possible? Veut-on dire qu’au cas où ce quart de cab serait composé de 2 éléments étrangers, il suffit d’en enlever un (pour qu’il n’y ait pas Kilayim)? Ou faut-il éliminer tout ce quart de cab? (La question reste irrésolue).
Pnei Moshe non traduit
מ''ט דר' יוסי. משום דס''ל מכיון שהתחיל לבור ברובע צריך להשלים ולבור את כל הרובע:
היך עביד'. לר' יוסי הוא דבעי דקאמרת מודה ר' יוסי שאם היה פחות מרובע משעה ראשונה שאינו נזקק לו לבור אותו והשתא היאך עבידא בכה''ג אם הי' שם רובע א' מב' מינין אי אמרינן דהולכין אחר כל מין ומין בפני עצמו וא''כ בורר מין א' מהן כדי שלא יצטרף לרובע עם מין הב' ודיו בכך מפני שמין השני הנשאר אין בו רובע והוי כמי שהיה פחות מרובע בתחילה או דילמא דמצטרפין הן השני מינין לרובע ומכיון שהתחיל לבור באחד מהן צריך לבור את כולו ולא איפשטא:
רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא מִין אֶחָד שְׁנֵי מִינִן לֹא. עַד הֵיכָן. עַד רוּבָּהּ שֶׁל סְאָה. חָזַר וְהוֹסִיף חָֽזְרָה הַתְּבוּאָה לְהֵתֵירָהּ. כְּמַה דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר אֵין שְׁנֵי מִינִין מִצְטָֽרְפִין לְאִסּוּר. כֵּן הוּא אָמַר הָכָא אֵין שְׁנֵי מִינִין מִצְטָֽרְפִין לְהֵיתֵר. הֵיךְ עֲבִידָא. הָיָה שָׁם עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם רְבָעִים וּמֶחֱצָה שֶׁל חִיטִּים וַחֲצִי רוֹבַע שְׂעוֹרִין וְנָפַל לְתוֹכוֹ פָּחוֹת מֵרוֹבַע עֲדָשִׁים אֲפִילוּ כֵּן אֵין שְׁנֵי מִינִין מִצְטָֽרְפִין לְהֵיתֵר.
Traduction
Selon R. Simon, est-il dit, le quart dont il est question ne se compose que d’une espèce; mais, s’il y avait 2 espèces, la même obligation n’aurait pas lieu (chaque espèce séparément ne formant qu’une trop faible part). Jusqu’à quelle proportion va-t-on pour tenir séparées les diverses espèces étrangères au saa? Jusqu’à ce qu’elles dépassent en quantité le saa même. Mais, si par de nouvelles additions, le blé principal est de nouveau en majeure part, son usage est interdit; de même on ne les associe pas pour reconstituer la quantité nécessaire à l’annulation des éléments étrangers et à leur consommation. Dans quel cas cela se présente-t-il? S’il y a 22 quarts et demi de froment et un demi-quart d’orge, puis, que dans cette quantité, il tombe moins d’un quart de lentilles, ces diverses espèces ne sont pas considérées comme réunies pour constituer la permission d’user de l’ensemble sans élimination (et il faut les trier).
Pnei Moshe non traduit
אלא מין אחד. הא שני מינין לא. ועד היכן ס''ל לר''ש דאין ב' מינין מצטרפין:
עד רובה של סאה. אם היו כל כך שכשיצטרפו יהיו הרוב של סאה מודה ר''ש דמצטרפין הן וצריך למעט:
חזר והוסיף. על מין הסאה עד שאין בשני מינין האלו רובה של סאה חזרה התבואה להתירה ואין מצטרפין הב' מינין לאוסרה:
כמה דר''ש אמר אין שני מינין מצטרפין לאסור כן הוא אמר הכא. כלומר היכא דלהיתר הוא כדמפרש ואזיל דג''כ אין מצטרפין:
היך עבידה להיתר. היו שם כ''ב רבעים ומחצה של חטים וחצי רובע של שעורים דהוו עם של שעורים כ''ג רבעים והאי חצי רובע של שעורים ודאי אינו אוסר דאין כאן חלק א' מכ''ד של חטים אלא דכי חזר ונפל לתוכו פחות מרובע עדשים והן ג''כ כלאים עם החטים וא''כ אי אמרינן דשני מינין מצטרפין הן להיתר היה כאן ג''כ מותר מפני שחצי הרובע של שעורים שאינו אוסר החטים אם הוח מצטרף עם החטים הרי כאן כ''ג רבעים ואין העדשים אוסרין אותן לפי שהן פחות מרובע ואין כאן אחד מכ''ד לחלק האיסור אבל אם אין שני מינין מצטרפין להיתר א''כ הוי כמו שנפל פחות מרובע עדשים לכ''ב רבעים ומחצה של חטים והרי יש כאן לחלק האיסור יותר מא' מכ''ד של החטין ואוסר והכי מסיק הש''ס דאפי' כן כלומר אפי' בכה''ג שאין החצי רובע של שעורים אוסר להחטים אפ''ה אין מצטרף עם החטין להיתר לשנאמר דאין בעדשים לאסור אותן אלא הפחות מרובע עדשים אוסר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source